פסק-דין בתיק ת"א 3283-04

רקע

1.         תובענה לתשלום הסך של 6,150,078 ש"ח, אשר כפי הנטען מהווה תמורתה של אספקת מוצרי חשמל מהתובעת לבסיס מרכז בינוי של צה"ל בבאר שבע, ואשר לא שולמה.

טענת התובעת, חברה העוסקת בשיווק מוצרי חשמל, היא לקיומו של חוב כלפיה בגין אספקות שבוצעו על ידה במהלך השנים 1999-2001. הנתבעת חולקת על חבותה, הן מהפן העובדתי-ראייתי והן מן הפן המשפטי-ציבורי.

2.         ראשיתה של השתלשלות העניינים נשוא התובענה הינה ברכישות של ציוד חשמל מהתובעת שבוצעו ע"י אנשי בסיס מרכז הבינוי, שלא במסגרת מכרז, ובטרם זכתה התובעת במכרז כאמור, בראשית שנת 2001.

כפי המתואר בכתב התביעה, בוצעו ההזמנות תדיר תוך דחיפות באספקת המוצרים בפועל, בשל פעילות מבצעית מחויבת, אספקה שאושרה כנטען בחתימת מי מאנשי הבסיס על גבי תעודות משלוח ידניות, או דפים המתיימרים להיות כאלה.

במועד הסמוך למועד זכייתה במכרז לאספקת ציוד חשמל למשרד הביטחון, ולפי טענתה על מנת "ליישר קו" בעניין חובות שנותרו פתוחים, הנפיקה התובעת 241 תעודות משלוח חדשות, עוקבות, המרכזות, כפי הנטען, את כלל הציוד שסופק בעבר ואשר היה רשום בתעודות המשלוח הידניות הקודמות. התעודות החדשות נחתמו בידי אחראי המחסנים, אע"צ משה בן אהרון, והתעודות הקודמות הושמדו.

בין הצדדים התנהלו מספר פגישות שמטרתן הבהרת ופתרון שאלת החוב הנטען, כשהתובעת סומכת טענותיה על תעודות המשלוח החדשות שנערכו על ידה כאמור בדיעבד, ועל רשימה מרכזת של הפריטים נשוא התעודות.

אלא, שלאחר ששקלה בדבר, דחתה הנתבעת את דרישת התובעת, בעיקרם של דברים בטענה כי המדובר ברכישות שנעשו תוך חריגה חמורה מנהלים, ובהעדר אפשרות לבדוק לאחר מעשה האם באמת סופק הציוד המצוין ברשימה שהוגשה ע"י התובעת, שכן לא ברור על סמך מה הוכנו תעודות המשלוח החדשות בדיעבד.

3.         בחודש יוני 2002 מונה קצין בודק, סא"ל חיים אנקונה, לבדיקת אי סדרים בחשבונות יחידת הבינוי, ובקשר עם פרשת החוב הנטען לתובעת.

לאור סברתו של הקצין הבודק כי המדובר בחקירה מורכבת ובחשד לאי ניקיון כפיים של המעורבים, פנה הוא לפרקליט הצבאי לקבלת חוות דעתו בנוגע להתאמת התיק לחקירת מצ"ח, והאחרון אכן הורה על פתיחת חקירה כאמור.

אף כי בחקירת מצ"ח לא נמצאו תימוכין לחשד בדבר קבלת טובות הנאה, נצטיירה מתיק החקירה תמונה של רצף מחדלים חמורים בנוגע לרכישת חומרי חשמל ע"י יחידת הבינוי מהתובעת, לרבות בכל הנוגע לפרשת הנפקת תעודות המשלוח החדשות.

4.         דומה, כי בתובענה זו נקלעו הצדדים למערך רגשי מלווה באמוציות רבות, המתבטאות בהתנהלות הצדדים לאורכו של ההליך, ואשר הגיעו לשיאן בסיכומי הצדדים, במסגרתם הוטחו האשמות הדדיות לכאורה בדבר גזל, הונאה, העדר הגינות, הכפשות שווא, ועוד כהנה. אף מסיבה זו, כמו גם מסיבות פרקטיות, הוצעו על ידי מאז נותב התיק לטיפולי, ובמספר הזדמנויות לא מבוטל, מתווים שונים לסילוק התובענה, אולם אלו למרבה הצער לא נשאו פרי.

תמצית טענות התובעת

5.         התובעת טוענת בתמצית כדלקמן:

א.      למעשה, המדובר בתובענה מסחרית פשוטה אשר בבסיסה אספקת מוצרים מהתובעת לנתבעת, קבלתם והתקנתם במתקני הנתבעת ואי תשלום תמורתם המגיעה לתובעת.

ב.       עובדות התביעה, בדבר אספקת המוצרים, קבלתם והתקנתם אצל הנתבעת הוכחו על דרך שלוש הודאות בעל דין. האחת, עמדת הנתבעת במהלך המגעים שהתנהלו בין הצדדים עובר להגשת התובענה, לפיה השבה אינה אפשרית מאחר והמוצרים הותקנו זה מכבר. השניה, אישור מפקד יחידת הבינוי וגורמים נוספים במשהב"ט במסגרת ישיבה מיום 21.6.01 בדבר קיומו של חוב, מכח חישובי היחידה על פיהם מכירה היא בחוב מופחת, ומתוך הנתונים שנמסרו למבקר הפנים של מערכת הביטחון ע"י מפקד יחידת הבינוי. ההודאה השלישית עניינה בגילוי כי העוסקים ברכש ביחידה לא היו מודעים כלל לנהלי הרכש ונהלים אלה לא נאכפו כלל, אלא בזמנים מאוחרים יותר.

ג.        התובעת הוכיחה אם כן כי המוצרים התקבלו, ויתרה מכך, בפגישה ביחידת הבינוי דובר רק כיצד משלמים את הכסף, בעוד שאף גורם לא טען כי המוצרים לא סופקו, אלא להיפך, נאמר כי "נעשה הכל להשגת התקציב לתשלום לתובעת".

ד.       לאור האמור, עובר נטל הראיה אל הנתבעת, אשר לא השכילה להוכיח דבר, בין אם בתיעוד כתוב בדמות טפסי 1003, המתעדים סחורה היוצאת את מחסני היחידה, או באמצעות תיקי העבודות בהם מופיע פירוט החומרים, ובין אם בהימנעותה מהבאתם לעדות של עדים מרכזיים, לרבות אע"צ שמעיה מימון, אעצ"ים שהעידו במצח בדבר קבלת הסחורה, ועוד כיוצ"ב.

ה.      באשר לשאלת הנהלים, הוכח כי שררה אנדרלמוסיה בקרב אנשי יחידת הבינוי בהעדר נהלים אחידים וברורים, וכעולה מדוחות החקירה הנוגעים לעניין (לרבות דו"ח מבקר המדינה), והתובעת נפלה בעניין זה קרבן לכשל מערכתי אדיר. בנסיבות, אין מקום לטעון לידיעת התובעת על נהלים כאלה או אחרים, במיוחד נוכח זימונה לפגישה למתן הסברים בנושא רק לאחר זכייתה במכרז, ובוודאי אין בכך כדי להצדיק עשיית עושר על חשבונה.